הגדלת חזה

הגדלת חזה הוא הניתוח הפלסטי הקוסמטי השכיח ביותר בעולם, ולא בכדי: אחרי שעה של ניתוח מתקבל חזה עם שדיים מוגדלות ואתסטיות. ניתוח זה שהחל עם המצאת שתלי הסיליקון לפני יותר מארבעים שנה היווה פתרון מצויין לנשים בעלות שדיים קטנות ו/או אסימטריה של השד. שתלי הסיליקון גם היוו מהפכה בתחום שחזורי השד לאחר כריתה.

הגדלת שדיים מקובלת מסיום ההתבגרות המינית והנפשית של הנערה קרי מגיל 18 לערך.

מה עושים?

הגדלות שדיים מתבססות ברובן על הכנסת שתל סיליקון להשגת המראה המבוקש. השתל מוכנס בחתך שאורכו 4-5 ס"מ ונמצא באיזור הקפל התת שדי העתידי. ניתן להכניס את השתלים חתך בבית השחי, בפטמה או אפילו בטבור (במידה ומדובר שתל מי מלח), אבל שיטות אלו לא תפסו פופולריות רבה למרות העדר הצלקות על השד עצמו. מיקום השתל תלוי במבנה גוף האישה וצורת השד המקורי. בנשים רזות ובשדיים קטנים מאוד מקובלת הגדלה תת שרירית, בה מוכנס השתל מתחת לחלק משריר בית החזה הגדול וזאת למראה טבעי יותר ולמניעת הרגשת קצה השתל העליון מתחת לעור. בנשים יותר מלאות וכאשר השדיים נפולים מעט, מקובל להכניס את השתל מתחת לרקמת השד.

לארח הניתוח אנו ממליץ ללכת עם חזייה כירורגית או חזיית ספורט במשך חודש ולהמנע מפעליות מאומצת בשבועיים הראשונית לאחר הניתוח

סיבוכים?

נדירים מאוד בניתוח כזה וכוללים דימום מקומי או זיהום. נפח וצורה סופיים מתגלים אחרי מספר שבועות שהנפיחות הראשונית יורדת. שדיים מוגדלים מאוד אינם נוחים ולכן המלצתי להגדיל למראה טבעי ומלא ולא למראה מוגדל, דבר שבסופו של דבר יגרור אי נוחות ורצון להחלפת השתל.

שתלי סיליקון

לצערנו לא נמצא עד היום תחליף ראוי לסיליקון, שתלי מי מלח נוטים לאבד מנפחם עם הזמן ולכן נזנחו בארצות הברית , ושתלים מחומרים אחרים שנוסו , כגון שמן סויה התגלו כמאוד בעיתיים.

הסיליקון כשלעצמו הוא חומר אינרטי שאינו מגיב עם הגוף פרט למקרים מאוד נדירים של רגישות לסיליקון. שתלי הסיליקון הנמצאים בשימוש בארץ הם בעלי פרופיל בטיחות גבוה ואושרו על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי, אולם הם ככל מוצר יכולים לדלוף ואפילו להיקרע עם הזמן.

במחקרים על מאות אלפי נשים שמתוכן הרבה נשים עם שתלים דולפים לא נמצא קשר בין הסיליקון להארעות של איזושהי מחלה מסויימת ולא נמצאה שכיחות יתר של סרטן השד.

בדליפת סיליקון בדרך כלל אין סימנים, רוב הסיליקון הדולף נשאר באיזור השד ורק חלק קטן ממנו יוצא מחוץ לאיזור ונקלט בפילטר הטבעי שלנו: בלוטות הלימפה בבתי השחי.

לאחר הגדלת שדיים עם שתלי סיליקון אנו ממליצים מעקב שנתי של אולטראסאונד שד . במידה ויש חשד סביר לדלף ההמלצה היום , למרות שאין הוכחת נזק היא להחליף את התותבות. אין צורך להוציא בלוטות לימפה המלאות בסיליקון.

הקטנת חזה

חזה גדול , קרי שדיים גדולים היא בעיה בריאותית ואתסטית

מהבחינה הבריאותית עומס על הגב והכתפיים מתלוה לשפשופים ופטרת בקפליםץ לנשים עם שדיים גדולים קושי בהנקה ותחושה ירודה יותר בפטמות בהשוואה לנשים עם שדיים בגודל בינוני וקטן.

לפן הבריאותי מתווסף גם היבט נפשי וחברתי: שד גדול יכול לגרום לבעיות פסיכולוגיות באשה או בנערה מתבגרת. המודעות לגודלו החריג או למראהו עשויה לגרום להסתגרות ולהימנעות מפעילות גופנית.

ניתוח הקטנת שד הוא אחד הניתוחים שבעזרתם מגיעים לשינוי משמעותי ומיידי בצורת הגוף ודימויו. בניתוח כורתים חלק מרקמת השד כדי להקטין את נפחו, והתאמת העור והפטמה לצורה החדשה. תוצאת הניתוח אמורה להיות – שד קטן, מוצק ומעוצב יותר, אולם בעל מראה וצורה המתאימים למימדי גופה. בניתוחים אלה נשארות יותר צלקות מאשר בניתוחי הגדלה, למרות שהיום מרבית המנתחים העוסקים בתחום יודעים לבצע את הניתוח במינימום צלקות.

שיפור באיכות החיים

 הקטנת השדיים משנה לחלוטין את איכות החיים של אשה שסובלת מחזה גדול מדי. החזה הקטן יותר מקל על פעילות גופנית, מסייע בשיפור היציבה וההליכה ויכול לעשות פלאים מבחינה נפשית לנשים שהתביישו בחזה הגדול שלהן.

בדרך כלל ניתוח הקטנת שד מבוצע במטרה לשפר ולהקל על האישה בבעיות שהוזכרו או כניתוח אסתטי. רוב הנשים הפונות לבצע את הניתוח מוטרדות משד גדול מאוד אשר גורם להן למגבלות פיזיות ותפקודיות בחיי היום יום. לרוב הקטנת שד אינה מבוצעת עד אשר החזה הגיע לצמיחתו והתפתחותו הסופית. למרות זאת קיימים מקרים בהם ניתן לבצע את הניתוח גם לפני כן, כאשר גודל השדיים גורם למגבלה פיזית קשה. המועמדות הטובות ביותר הן נשים בוגרות אשר מבינות את מהות הניתוח ואשר ציפיותיהן מהניתוח הינן ריאליות ביחס לתוצאות אשר ניתן להשיג. הקטנת שד אינה מומלצת לאישה אשר בכוונתה להניק.

בייעוץ הראשוני חשוב לדבר עם הכירורג הפלסטי על הציפיות מהניתוח ולהקשיב לחוות דעתו. לכל מנתח ולכל מועמדת ישנה דעה שונה לגבי הצורה והגודל הנכון של השד. הכירורג הפלסטי יבצע בדיקה ומדידה של השדיים בנוסף לצילומים של השד לפני ואחרי הניתוח (הצילומים הם למטרה רפואית ומשפטית). הכירורג ישוחח עם המועמדת לניתוח על המשתנים המתאימים למקרה שלה כגון: הגיל, הצורה, גודל השד ומצב העור, יפרט ויסביר על מהלך הניתוח, הסיכונים, מגבלות, צלקות והתוצאות אשר ניתן להשיג.

לאחר הניתוח

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ואורך כשלוש עד ארבע שעות. אורך הניתוח תלוי גם במימדי השדיים. לאחר הניתוח מלבישים על החזה חזיית ספורט ופלסטרים עדינים, וצריך להישאר לאשפוז של לילה, להשגחה.

נשים המבצעות את הניתוח צריכות לקחת בחשבון אפשרות שלא תוכלנה להניק בעתיד. יש סיכון קטן של אובדן תחושה רגילה ו/או ארוטית בפטמה. ולרוב אובדן זה הוא בלתי-הפיך.
את חזיית הספורט יש ללבוש במשך חודש ולהימנע משכיבה על הבטן במשך זמן זהה. בשבועות הראשונים שאחרי הניתוח מומלץ להימנע מפעילות הכרוכה בטלטול קיצוני של השדיים, כמו למשל ריצה ממושכת או קפיצה בחדר כושר.

במקרים קיצוניים עלולים להופיע סיבוכים נדירים ביותר של נמק בעור או בפטמה. סיבוכים נדירים אלה שכיחים יותר בקרב מעשנות כבדות, נשים שסובלת מבעיות בכלי הדם או בקרב נשים בעלת חזה גדול במיוחד. בכל מקרה, על המנתח להנחות את המועמדת לגבי תסמינים שעלולים להתפתח לאחר הניתוח והמחייבים תשומת לב מיידית ופנייה לרופא.

נפיחות וכאבים

לאחר הניתוח קיימות צורות חבישה שונות לכל מנתח על פי ניסיונו. ייתכן ויעשה שימוש בחבישה אלסטית או בחזייה בלבד ויתכן שיושארו צינורות לניקוז של דם או הפרשות מאזור הניתוח. תיתכן תחושת כאב לאחר הניתוח, כאשר מבצעים תנועות חדות או בזמן שיעול. במידת הצורך המנתח ירשום תרופות מתאימות לשיכוך הכאב.

חבישות יוסרו יום או יומיים לאחר הניתוח. מומלץ על שימוש בחזיית ספורט תומכת (ללא ברזלים) למספר שבועות (4 עד 6 שבועות) בכל שעות היום, עד אשר החבורות והנפיחות ירדו. אם עור השד יבש לאחר הניתוח, ניתן להשתמש בקרם לחות, אולם מומלץ להימנע מלמרוח אותו על אזורי החתך.

בתקופת המחזור הראשון לאחר הניתוח יתכן ותהייה תחושת כאב מקומי יותר מהרגיל ואף נפיחות שלא הייתה קודם לכן. כמו כן תיתכן תחושה של עקצוץ וזרמים או תחושות מוזרות אחרות למשך מספר חודשים ואפילו עד שנה לאחר הניתוח.

חזרה הדרגתית לפעילות

פעולות מאומצות מסוימות יגרמו לכאב למשך מספר שבועות. המנתח ייתן הנחיות מפורטות על הטיפול המקומי באזורי החתך, מה ניתן ומה אסור לעשות לאחר הניתוח. יש להימנע מעישון גם לאחר הניתוח. תיתכן הרגשת חולשה כללית והחזרה לפעילות מלאה צריכה להיות הדרגתית.

כמות מועטה של הפרשות וגלדים הם בגדר הנורמה, על פי צורת ההחלמה והריפוי. עישון יכול לעכב או לגרום בעיות בהחלמה מהניתוח. בכל מקרה של דימום או הפרשה חריגים יש להיוועץ עם הרופא המנתח. פעילות גופנית מאומצת לא מומלצת למשך חודש, כמו כן יש להימנע מיחסי מין למשך שבוע עד שבועיים, ולהימנע מגירוי או שפשוף של אזור הניתוח לפחות למשך שבועיים שלושה.

נפיחות וחבורות באזור הניתוח ייעלמו לאחר מספר שבועות. את התוצאה הסופית ניתן יהיה לראות כשישה חודשים לאחר הניתוח. גם לאחר מכן שינויים הורמונליים, שינויים במשקל או הריון ישנו את צורת השד. איכות הצלקות תלויה ביכולת הריפוי ותכונות הריפוי של הגוף. ניתוח זה משאיר צלקות באזור הניתוח. יתכן שבחודשים הראשונים הצלקות יהיו אדומות ונפוחות, אך לאחר מספר חודשים הן לרוב מתבהר

טיפול בצלקות

צלקת היא רקמה בגוף הנוצרת לאחר חבלה או ניתוח. היא מופיעה בכל רקמה לאו דוקא בעור.

רקמת הצלקת שונה מבחינת מראה והרכב מרקמה בריאה ואין אפשרות לבצע ניתוחים או חתכים בגוף ללא צלקות

צלקות יכולות להיות מאוד מטושטשות או לבלוט ולהיות מכוערות מאוד.

לצלקות הגדלות באיזור חבלה או ניתוח קוראים צלקות היפרטרפיות ואם הן חורגות מאיזור החבלה או הניתוח הן נקראות קלואיד.

צלקות קלואידליות שכיחות בכהה עור ובאיזורים כגון בית חזה , כתפיים ואוזניים

הנטייה להצטלקות מכוערת היא אישית ולעיתים צלקת ניתוחית שנראית נהדר מתכערת מאוד עם הזמן

מה עושים?

למניעת הצטלקות מכוערת להעריך את הנתונים הפיזיים של המטופל ולמנע מניתוחים באיזורים רגישים להצטלקות כזו. יש לתכנן את הניתוח ולהקפיד על סגירת חתכים ללא מתח, עישון גם הוא קשור לבעיה בריפוי פצע ולהצטלקות מכערת. הצלקות מאוד רגישות לשמש ולפיכך יש להמנע מלחשוף צלקות לשמש ישירה במשך מספר חודשים.

במקומות מועדים להתפתחות צלקות קלואידליות אנו משתמשים בלחץ מקומי, יריעות סיליקון ואף הזרקות סטרואידים למנוע התפתחות צלקת מכוערת.

הקפאה בחנקן נוזלי, טיפולי לייזר ואף הקרנה מהווים קו שני בטיפול בצלקות היפרטרופיות וקלואידליות עמידות

יש לזכור שככל שהצלקת ותיקה יותר היא יותר עמידה לטיפולים הללו ולכן כדאי לטפל מוקדם

ניתוח אסימטריה של השדיים

במאמר שפורסם בספרות המקצועית שלנו לפני מספר שנים ושסקר אלפי נשים לא נמצאו נשים ששני השדיים שלהם שווים. לכל אישה אסימטריה כלשהי בשד, בדרך כלל קלה מאוד ולא מורגשת אולם לעיתים היא מאוד בולטת ומהוה הפרעה אסתטית ואף תפקודית. בחלק מהמקרים מדובר על שדיים טובולריות (ראה פרק נפרד) , אולם ברוב המקרים מדובר בשדיים בגדלים שונים בלבד.

מה עושים?

אני מאמין בהתאמת השדיים לגוף האישה, ובהתאם לכם אפשר להחליט יחד עם המטופלת על הפרוצדורות הנדרשות להשגת מראה שהוא גם סימטרי וגם אסתטי המותאם למבנה הגוף.

כאשר לא מדובר על שדיים טובולריות בדרך כלל מדובר בהקטנה אסימטרית של השדיים כאשר שד אחד מוקטן יותר מהשני. בשדיים קטנים אנו יכולים להגדיל באופן אסימטרי על ידי הכנסת שני שתלים שונים.

מהלך הניתוח

קשור בהחלט למה שעושים בו ניתוח הגדלה אינו שווה להקטנה מבחינת המשך, המורכבות, הצלקות ואופי ההחלמה.

שדיים שלא התפתחו

לא שכיח לראות במקרים של שדיים טובולריות שד אחד עם בסיס צר ושד שני שלא התפתח. השד הלא מפותח , קטן לממדי גוף הנערה ומחייב אותה במילוי החזייה להשגת מראה סימטרי

מה עושים?

בתלות במראה השד ניתן להגדיל אותו על יד הכנסת שתל סיליקון (כמו בהגדלת חזה קוסמטית), או במידה ואין מספיק עור להשתמש במותחן רקמות, שתל היכול להתנפח על ידי הוספת מי מלח ועל ידי כך "לגייס" רקמות באופן מספיק ליצירת שד מלא ואסתטי. ישנם מותחני רקמות שניתן להשאירם באופן קבוע (BECKER) או מותחני רקמות זמניים, המחייבים החלפה לשתל קבוע לאחר תום תקופת ניפוחם.

שד שבסיסו צר

שד בעל בסיס צר

אחת המאפיינים של  שדיים טובולריות, הוא שד בעל בסיס צר ועטרה מאוד גדולה. דבר זה נוצר בתהליך ההתפתחות של השד הנשי במהלך ההתבגרות המינית ומביא למראה שד חרוטי (טובולרי).

מה עושים?

יש לחכות לסיום ההתבגרות המינית (גיל 17-18) כדי להעריך במדויק את הממדים של השד לעומת בית החזה ולתכנן את הטיפול הניתוחי. אופי הטיפול תלוי בממדי הבעיה. לעיתים, במקרים קלים,  ניתן בניתוח אחד להרחיב את בסיס השד ולהכניס שתל ועל יד כך להביא למראה שד אסתטי.

בחלק גדול מהמקרים, כאשר יש בסיס מאוד צר, הטיפול נעשה בשלבים – בשלב הראשון מכניסים מותחן רקמות המרחיב את הרקמות מתחת לשד – מדובר בשתל המכיל מי מלח וניתן להוסיף לו קצת נפח כל מספר ימים כדי להגדיל את בסיס השד. בשלב השני כאשר יש בסיס שד מתאים מוחלף השתל והעטרה וקטנת לממדי השד החדשים שנוצרו. במקרים נדירים , אף צריך ניתוח נוסף בשלב יותר מאוחר.

שדיים טובלריות

סרטן העור מהווה בעיה משמעותית בכל העולם (בארה"ב לבדה יש כמיליון חולים חדשים בשנה) והוא שכיח אף יותר בארצות עתירות קרינת שמש שקלטו הגירה מארצות שבהן קרינת השמש פחות חזקה, כגון אוסטרליה, ניו-זילנד וישראל.
למרות שסרטני העור נחשבים  ברובם לקלים יחסית, גם הסוגים הקלים יותר, ה- BCC וה- SCC מסוגלים להתפשט ולגרום בחלק מהמקרים לנזקים קשים, בייחוד כאשר אינם מטופלים נכון ובמועד. ניתוח MOHS הינו טכניקה מיוחדת ומאוד יעילה להסרת גידולי עור. השיטה פותחה והוצגה לראשונה ע"י פרופ' פרדריק מוס מאוניברסיטת וויסקונסין שבארה"ב לפני כ- 70 שנה. מאז הוצגה, שוכללה השיטה ועברה פיתוחים שונים, אך העקרונות נותרו כשהיו וכיום משתמשים בה רופאים בכל רחבי העולם.
ניתוח MOHS מיוחד ושונה משאר טכניקות הניתוח בכך שהוא מאפשר בדיקה מיקרוסקופית מיידית ושלמה של כל רקמת הגידול שהוסרה תוך כדי הניתוח ובכך מבטיח את הסרת כל שלוחות הגידול באופן מלא. לניתוחי MOHS שיעור ההצלחה הגדול ביותר מכל שאר הטיפולים הקיימים לסרטן העור בסילוק הגידול ומניעה של חזרתו.
הניתוח מבוצע ע"י רופאים בעלי הכשרה מתאימה בדרמטוכירורגיה, רפואת עור כללית והיסטופתולוגיה של העור ואשר עברו הכשרה לביצוע ניתוחי MOHS. הוא מבוצע בשילוב עם צוות מיומן של אחיות ומעבדה מיוחדת המאפשרת את בדיקת הרקמה.

גניקומסטיה: טיפולי הקטנת שדיים אצל גברים

אחת הבעיות המטרידות ביותר נערים וגברים היא הופעת חזה בולט במראה נשי. התופעה מכונה "גניקומסטיה", והיא נובעת מחוסר איזון הורמונלי מקומי באיזור השד. לרוב מקרי הגניקומסטיה אין סיבה פיזיולוגית ברורה, אך חלק קטן מהמקרים נובעים מהפרשת יתר של הורמון נשי, גבר היכול לנבוע ממחלות שונות וגידולים במוח ובאשכים.

מה עושים?

דבר ראשון חשוב לשלול סיבה רפואית לתופעה ויש לבצע בדיקות הורמונליות ואלטראסאונד של השדיים. במידה ולא נמצאה סיבה ברורה, ניתן לשקול טיפול ניתוחי. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית ונמשך שעה וחצי בממוצע. בניתוח מוסרת רקמת השד הנשי הנמצאת מאחורי הפטמות, על ידי חתך סהרוני בגבול הפטמה. לעיתים, במקרה של עודף רקמת שומן, אנו מבצעים שאיבת שומן בנוסף לכריתת הרקמה. במקרים מסויימים כאשר אין כמות משמעותית של רקמת שד והרוב שומן ניתן לבצע את כל הניתוח בשאיבת שומן.

מתי עושים?

בדרך כלל מקובל לנתח גניקומסטיה כאשר היא מהוה הפרעה לנער או למבוגר. במקרים מסויימים כדאי לנתח מוקדם כדי למנוע את ההשפעות הנפשיות של שדיים נשיות על נער מתבגר החרד לתדמית הגוף שלו, וזאת מתוך ידיעה שייתכן שהתהליך לא נפסק ויש לחזור על הפרוצדורה פעם נוספת בתום גיל ההתבגרות.

לאחר הניתוח

יש ללבוש אפודת לחץ למשך 6 שבועות כדי להעצים את התכווצות העור ולעזור במניעת הצטלקות בולטת על בית החזה.

סיבוכים

מכיון שברוב המקרים לא מסירים את עור החזה העודף ומתבססים על כיווצו, נתין לראות אסימטריה קלה בין השדיים בתלות בהתכווצות העור בכל שד. זיהום מאוד נדיר, אך דימום יכול באופן בלתי שכיח בימים הראשונים לאחר הניתוח, דבר המצריך התערבות נוספת.

טראומה וכריתת גידולים

חבלות בפנים, תאונות , כוויות וניתוחים יכולים להשאיר צלקות ועוותים.

ברוב במקרים ניתן לעזור ולשפר את מראה הצלקות. צלקות בפנים יכולות להראות מאוד בולטות ושינוי כיוונם יכול להסתירם בקפל או לתת להם מראה פחות בולט. שקעם בפנים ניתן לשקם על ידי הזרקות של שומן או חומרי מילוי ושקעים בגולגולת ניתן לשחזר על ידי חומרי מילוי מיוחדים הממלאים את החסר בעצם.

באם מתוכננת כריתת גידול בפנים על ידי רופא שאינו פלסטיקאי חשוב להתייעץ עם פלסטיקאי לגבי השחזור העתידי והאפשרות למזעור הצלקות לפני הניתוח