לא כולן מגדילות… הקטנת חזה

עבור נשים מסוימות, חזה גדול מאוד ונפול, מהווה מקור לבעיות רפואיות מגוונות, מעבר להיבט האסתטי, כגון: כאבי גב וצוואר הנובעים מהמשקל העודף של השד, עיוות ועקמת של עמוד השדרה, גירוי עור כרוני ופטרת מתחת לשד, בעיות נשימה וסימנים עמוקים בכתפיים ובשכמות כתוצאה מרצועות החזייה.

לפן הבריאותי מתווסף גם היבט נפשי וחברתי: שד גדול יכול לגרום לבעיות פסיכולוגיות באשה או בנערה מתבגרת. המודעות לגודלו החריג או למראהו עשויה לגרום להסתגרות ולהימנעות מפעילות גופנית. 

ניתוח הקטנת שד הוא אחד הניתוחים שבעזרתם מגיעים לשינוי משמעותי ומיידי בצורת הגוף ודימויו. בניתוח כורתים חלק מרקמת השד כדי להקטין את נפחו, והתאמת העור והפטמה לצורה החדשה. תוצאת הניתוח אמורה להיות – שד קטן, מוצק ומעוצב יותר, אולם בעל מראה וצורה המתאימים למימדי גופה. בניתוחים אלה נשארות יותר צלקות מאשר בניתוחי הגדלה, למרות שהיום מרבית המנתחים העוסקים בתחום יודעים לבצע את הניתוח במינימום צלקות.

 

שיפור באיכות החיים

 הקטנת השדיים משנה לחלוטין את איכות החיים של אשה שסובלת מחזה גדול מדי. החזה הקטן יותר מקל על פעילות גופנית, מסייע בשיפור היציבה וההליכה ויכול לעשות פלאים מבחינה נפשית לנשים שהתביישו בחזה הגדול שלהן.

בדרך כלל ניתוח הקטנת שד מבוצע במטרה לשפר ולהקל על האישה בבעיות שהוזכרו או כניתוח אסתטי. רוב הנשים הפונות לבצע את הניתוח מוטרדות משד גדול מאוד אשר גורם להן למגבלות פיזיות ותפקודיות בחיי היום יום. לרוב הקטנת שד אינה מבוצעת עד אשר החזה הגיע לצמיחתו והתפתחותו הסופית. למרות זאת קיימים מקרים בהם ניתן לבצע את הניתוח גם לפני כן, כאשר גודל השדיים גורם למגבלה פיזית קשה. המועמדות הטובות ביותר הן נשים בוגרות אשר מבינות את מהות הניתוח ואשר ציפיותיהן מהניתוח הינן ריאליות ביחס לתוצאות אשר ניתן להשיג. הקטנת שד אינה מומלצת לאישה אשר בכוונתה להניק.

בייעוץ הראשוני חשוב לדבר עם הכירורג הפלסטי על הציפיות מהניתוח ולהקשיב לחוות דעתו. לכל מנתח ולכל מועמדת ישנה דעה שונה לגבי הצורה והגודל הנכון של השד. הכירורג הפלסטי יבצע בדיקה ומדידה של השדיים בנוסף לצילומים של השד לפני ואחרי הניתוח (הצילומים הם למטרה רפואית ומשפטית). הכירורג ישוחח עם המועמדת לניתוח על המשתנים המתאימים למקרה שלה כגון: הגיל, הצורה, גודל השד ומצב העור, יפרט ויסביר על מהלך הניתוח, הסיכונים, מגבלות, צלקות והתוצאות אשר ניתן להשיג.

לאחר הניתוח

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ואורך כשלוש עד ארבע שעות. אורך הניתוח תלוי גם במימדי השדיים. לאחר הניתוח מלבישים על החזה חזיית ספורט ופלסטרים עדינים, וצריך להישאר לאשפוז של לילה, להשגחה.

נשים המבצעות את הניתוח צריכות לקחת בחשבון אפשרות שלא תוכלנה להניק בעתיד. יש סיכון קטן של אובדן תחושה רגילה ו/או ארוטית בפטמה. ולרוב אובדן זה הוא בלתי-הפיך.
את חזיית הספורט יש ללבוש במשך חודש ולהימנע משכיבה על הבטן במשך זמן זהה. בשבועות הראשונים שאחרי הניתוח מומלץ להימנע מפעילות הכרוכה בטלטול קיצוני של השדיים, כמו למשל ריצה ממושכת או קפיצה בחדר כושר.

במקרים קיצוניים עלולים להופיע סיבוכים נדירים ביותר של נמק בעור או בפטמה. סיבוכים נדירים אלה שכיחים יותר בקרב מעשנות כבדות, נשים שסובלת מבעיות בכלי הדם או בקרב נשים בעלת חזה גדול במיוחד. בכל מקרה, על המנתח להנחות את המועמדת לגבי תסמינים שעלולים להתפתח לאחר הניתוח והמחייבים תשומת לב מיידית ופנייה לרופא.

נפיחות וכאבים

לאחר הניתוח קיימות צורות חבישה שונות לכל מנתח על פי ניסיונו. ייתכן ויעשה שימוש בחבישה אלסטית או בחזייה בלבד ויתכן שיושארו צינורות לניקוז של דם או הפרשות מאזור הניתוח. תיתכן תחושת כאב לאחר הניתוח, כאשר מבצעים תנועות חדות או בזמן שיעול. במידת הצורך המנתח ירשום תרופות מתאימות לשיכוך הכאב.

חבישות יוסרו יום או יומיים לאחר הניתוח. מומלץ על שימוש בחזיית ספורט תומכת (ללא ברזלים) למספר שבועות (4 עד 6 שבועות) בכל שעות היום, עד אשר החבורות והנפיחות ירדו. אם עור השד יבש לאחר הניתוח, ניתן להשתמש בקרם לחות, אולם מומלץ להימנע מלמרוח אותו על אזורי החתך. 

בתקופת המחזור הראשון לאחר הניתוח יתכן ותהייה תחושת כאב מקומי יותר מהרגיל ואף נפיחות שלא הייתה קודם לכן. כמו כן תיתכן תחושה של עקצוץ וזרמים או תחושות מוזרות אחרות למשך מספר חודשים ואפילו עד שנה לאחר הניתוח.

חזרה הדרגתית לפעילות

פעולות מאומצות מסוימות יגרמו לכאב למשך מספר שבועות. המנתח ייתן הנחיות מפורטות על הטיפול המקומי באזורי החתך, מה ניתן ומה אסור לעשות לאחר הניתוח. יש להימנע מעישון גם לאחר הניתוח. תיתכן הרגשת חולשה כללית והחזרה לפעילות מלאה צריכה להיות הדרגתית.

כמות מועטה של הפרשות וגלדים הם בגדר הנורמה, על פי צורת ההחלמה והריפוי. עישון יכול לעכב או לגרום בעיות בהחלמה מהניתוח. בכל מקרה של דימום או הפרשה חריגים יש להיוועץ עם הרופא המנתח. פעילות גופנית מאומצת לא מומלצת למשך חודש, כמו כן יש להימנע מיחסי מין למשך שבוע עד שבועיים, ולהימנע מגירוי או שפשוף של אזור הניתוח לפחות למשך שבועיים שלושה. 

נפיחות וחבורות באזור הניתוח ייעלמו לאחר מספר שבועות. את התוצאה הסופית ניתן יהיה לראות כשישה חודשים לאחר הניתוח. גם לאחר מכן שינויים הורמונליים, שינויים במשקל או הריון ישנו את צורת השד. איכות הצלקות תלויה ביכולת הריפוי ותכונות הריפוי של הגוף. ניתוח זה משאיר צלקות באזור הניתוח. יתכן שבחודשים הראשונים הצלקות יהיו אדומות ונפוחות, אך לאחר מספר חודשים הן לרוב מתבהרות.