הלשון היא אבר חיוני לדיבור אכילה ובליעה, אובדן לשון עקב כריתת גידול נחשבת לאחד הנכויות החמורות והייתה קשורה בעבר למקרים רבים של דכאון .
סרטן של הלשון, הוא גידול ממאיר שאם לא מנותח בזמן יכול להתפשט מקומית ולבלוטות לימפה איזוריות ולבסוף להרוג את החולה בו. סרטן הלשון מופיע בדרך כלל אצל מבוגרים ונמצא סטטיסטית קשור לצריכת טבק ואלכוהול. לאחרונה רואים יותר ויותר צעירים החולים במחלה ללא גורמי הסיכון הללו, דבר שמעלה שאלות לגבי הקשר לוירוסים או השפעות סביבתיות.
עקב החשיבות התפקודית של הלשון מחסרים של בערך שליש נהוג לשחזור את הלשון כדי לאפשר דיבור ובליעה מיטביים.
איך עושים?
כאשר החסר מחייב שחזור נהוג להשתמש ברקמות ממקומות מרוחקים בגוף ("מתלה חופשי"), לעצבן בצורת החסר בלשון לחברם לגדם הלשון. את הרקמות מחברים גם לכלי דם מקומיים כדי שיתפקדו כרקמה חיה. הרקמה "החביבה " עליי לצורך העניין נמצאת באמה וכוללת עור ומעט רקמת תת עור המחליפים בצורה טובה את החסרים בלשון. כאשר במקרים נדירים צריך לכרות את כל הלשון הרקמה מאמת היד איננה מספיקה בדרך כלל ואנו משתמשים ברקמות מהירך או מהבטן התחתונה. מדובר בכל מקרה על ניתוח משולב הכולל את כריתת הגידול, יחד עם שחזור מיידי של החסר בלשון. כמו כן בדרך כלל מוצאות בלוטות הלימפה צוואריות באותו ניתוח בו משתתפים מלבדנו גם מנתחי ראש צוואר.
